איחור באבחנת מחלה – מבוא
רשלנות רפואית היא תחום משפטי אשר הולך וצובר נפח ותאוצה בשנים האחרונות. כיום יותר ויותר חולים מודעים לזכויותיהם ועומדים על שלהם אם זה בהסתייעות בעורכי דין, היה וקיים חשש כי הרופאים התרשלו בטיפולם. איחור באבחנת מחלה מצד הרופאים הינו גורם ראשון במעלה המביא מטופלים להגיש תביעה כנגד רופאיהם.
לקריאה על מקרי רשלנות רפואית נוספים – https://www.carelessness.co.il/.
גורמים עיקריים המביאים לאיחור באבחנת המחלה
- איחור באבחנה כגורם עיקרי לתביעות רשלנות – החלק הארי של תביעות הרשלנות הרפואית בישראל מתייחס לגילוי המאוחר של מחלות קטלניות. לרוב מדובר על מצבים בהם המטופל ניגש אל רופא המשפחה בטוענות של כאבי ראש או טשטוש והאחרון ממעיט בערכן ושולח את המטופל חזרה לביתו לאחר מתן טיפול שטחי.
- טעות באבחון כגורם לאיחור באבחון – טעות באבחון המחלה גם מהווה גורם מעכב לאיתור המחלה האמיתית. אמת המידה לאבחון התנהגותו של הרופא הוא מבחן הרופא הסביר בו ניבדק האם הרופא התנהג בטיפול בסטנדרט המצופה ממנו ועשה הכול על מנת לגלות את המחלה שלבסוף לא התגלתה.
- חלקו של רופא המשפחה בהליך האבחון – חלק גדול מהמקרים בהם יש איחור באבחון של מחלה או גידול או אבחון שגוי הרשלנות היא של רופא המשפחה. יש לוודא שהרופא נהג במטופל כדרוש ממנו, כלומר פעל בשיטת האלמינציה בה תחילה הוא שולל את המחלות היותר אלימות ומסוכנות על מנת לדעת בוודאות שהחולה נמצא מחוץ לטווח של סכנת חיים. ורק לאחר שלילת המחלות היותר מסוכנות יכול הרופא לפנות אל טיפולים שהם יותר "נורמטיבים".
הגשת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון
- הליך התביעה – על מנת להוכיח את התביעה על המטופל להוכיח שהאיחור באבחון המחלה חרג מגדר הסביר עד כדי כך שנגרמה סכנה לחייו או שנגרם לו נזק בלתי הפיך. על מנת לקבוע האם היה איחור רשלני יש כמובן להסתייע בחוות דעת של מומחה.
- גובה הפיצוי – אם עורך הדין מעריך את תביעת רשלנות רפואית עקב איחור באבחון, בפיצוי עד 2.5 מיליון היא תוגש לבית משפט השלום ואם הוא מעריך שהיא שווה למעלה מכך- תוגש תביעה לבית המשפט המחוזי.
- התיישנות העבירה – יש להקפיד על כך שטרם הגשת התביעה לא חלה התיישנות על הרשלנות. למשל תביעה על איחור באבחון גידול סרטני יכולה להתקיים עד שבע שנים מקיום הרשלנות, אך אם מטופל חושב שנגרם לו עוול לא כדאי לו להמתין עם הגשת התביעה ועליו להיוועץ עם עורך דין בהקדם.