באילו מקרים כדאי להתייעץ עם מומחה רשתית?

רשתית העין שלנו היא מספר שכבות של תאים, למעשה רשת דקה ועדינה המצפה את החלק הפנימי של העין ותפקידה להמיר את קרני האור לאותות חשמליים המועברים אל המוח דרך עצב הראייה. במרכז הרשתית נמצאת גם המקולה, האזור שאחראי על ראייה חדה, קריאה וזיהוי פרטים קטנים. רשתית העין היא אחד האיברים העדינים ביותר בגוף וכל פגיעה בה, עקב מחלה, חבלה או שינוי הקשור בגיל, עלולה להוביל לירידה בראייה ואף לעיוורון קבוע אם אינה מטופלת בזמן.

רבים אינם יודעים כי לצד רופאי עיניים כלליים, קיימת התמחות ייחודית – מומחה רשתית, אשר עבר הכשרה ייעודית בטיפול ובניתוחים של מחלות הרשתית והזגוגית. ישנם מספר מצבים שבהם חשוב להתייעץ עם מומחה רשתית, כדי לשמר ראיה תקינה ולמנוע נזק:

1.      הופעת "זבובים" או הבזקי אור בשדה הראייה

אחד התסמינים הנפוצים שמחייבים פניה לרופא עיניים הוא הופעת נקודות שחורות קטנות, דמויות כתמים או "זבובים", המרחפות בשדה הראייה. תופעה זו נובעת לרוב משינויים טבעיים בזגוגית (הנוזל הג'לטיני הממלא את חלל העין) ולרוב מדובר במצב שפיר וחולף. עם זאת ישנם מצבים שבהם הדבר עלול להעיד על קרע ברשתית או על היפרדות רשתית מתקדמת. יתרה מכך, הופעת הבזקי אור מעלה עוד יותר את החשד לקרע ברשתית ובמצב כזה מומלץ לא להמתין אלא לפנות בהקדם למומחה רשתית. 

למידע על תחומי המומחיות של רופא עיניים מומחה רשתית בקרו באתר של ד"ר ברקו >>>

2.      הופעת כתם כהה בשדה הראייה

מחלות כמו ניוון מקולרי של הגיל, בצקת מקולרית או חסימות כלי דם ברשתית, עלולות לגרום לטשטוש ראייה או לכתם כהה במרכז הראייה. בהופעת כתם כזה מומלץ לפנות בהקדם למומחה רשתית, כיוון שככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר, כך ניתן לשמר את הראייה לאורך זמן.

3.       ירידה חדה בראייה

שינויים בראייה יכולים להיות קשורים למשקפיים, יובש בעיניים או קטרקט, אבל כאשר מדובר בירידה חדה ופתאומית, ללא סיבה ברורה – חשוב לשלול פגיעה ברשתית.

4.      סוכרת ואבחון רטינופתיה סוכרתית

חולי סוכרת, בעיקר אם מחלתם אינה מאוזנת, נמצאים בסיכון מוגבר ללקות ברטינופתיה סוכרתית – מחלה שבה כלי הדם הקטנים ברשתית ניזוקים עקב רמות סוכר גבוהות בדם. המחלה עלולה להתפתח בהדרגה וללא תסמינים מוקדמים, כך שהמטופל אינו חש בשום בעיה, עד לשלב מאוחר שבו כבר נגרם נזק לראייה.

על מנת לאפשר גילוי מוקדם, מומלץ לכל אדם עם סוכרת (סוג 1 או סוג 2) להיבדק אצל מומחה רשתית לפחות פעם בשנה, גם אם אין לו תלונות. בדיקה זו מאפשרת זיהוי של שינויים בכלי הדם ומתן טיפול מונע, לרוב באמצעות לייזר או זריקות תוך־עיניות.

5.      מחלות תורשתיות של הרשתית

אדם שבמשפחתו ישנן מחלות רשתית שמקורן גנטי, מומלץ שיקפיד על מעקב אצל מומחה רשתית. זאת על מנת לאבחן סימנים מוקדמים, להמליץ על מעקב מותאם ולהפנות לטיפולים או מחקרים חדשניים.

6.      טראומה או חבלה לעין

מכה חזקה בעין, חדירת גוף זר או פציעה עלולים לגרום לקרעים ברשתית או לדימום בזגוגית. במצבים כאלה אין להסתפק בבדיקת עיניים כללית, אלא לגשת לבירור אצל מומחה רשתית שיוכל לאתר את הנזק ולטפל בו מיידית. עיכוב יכול להביא להיפרדות רשתית, מצב מסכן ראייה הדורש ניתוח דחוף.

7.      בצקות ונוזלים ברשתית

תסמינים של עיוות תמונה, קווים ישרים הנראים גליים וראייה מטושטשת, עלולים להעיד על בצקת מקולרית, המתרחשת כאשר נוזל מצטבר במקולה – מרכז הראייה ברשתית. המצב שכיח בעיקר אצל חולי סוכרת, אנשים עם חסימות ורידים ברשתית או לאחר ניתוחי עיניים. מומחה רשתית ימליץ לרוב על טיפולים מתקדמים כגון הזרקות תוך־עיניות של תרופות אנטיVEGF  או סטרואידים.

8.       ניוון מקולרי גילי  (AMD)

זו אחת המחלות השכיחות ביותר בגיל המבוגר ומהווה סיבה מרכזית לעיוורון במדינות המערב. AMD גורם לפגיעה במרכז הראייה ומתבטא בטשטוש או חוסר יכולת לקרוא ולזהות פנים. קיימים שני סוגים – ניוון מקולרי יבש וניוון מקולרי רטוב, כאשר הסוג הרטוב מתקדם במהירות ודורש טיפול מיידי בהזרקות תוך־עיניות.

בקרו בבלוג לקריאת מאמרים מקצועיים נוספים >>>

9.      מעקב לאחר ניתוחי עיניים

חלק מהמטופלים שעברו ניתוחי עיניים, כמו ניתוח קטרקט או ניתוח להיפרדות רשתית, זקוקים למעקב ממושך אצל מומחה רשתית, על מנת לוודא שהרשתית מחוברת למקומה  ולזהות סיבוכים בשלב מוקדם.

איך מתבצעת בדיקה אצל מומחה רשתית?

מומחה רשתית מבצע בדיקה מקיפה לאחר הרחבת אישונים, על מנת לאפשר מבט אל קרקעית העין.

בדיקות אבחון אפשריות

•  (Optical Coherence Tomography) OCT– סריקה לא פולשנית המדגימה את הרשתית בשכבותיה השונות ברזולוציה גבוהה ומאפשרת זיהוי בצקות, ממברנות או הצטברות נוזלים. כיום משתמשים גם ב OCT ANGIO אשר בודק את זרימות הדם בתוך מרכז הראיה.
• צילום פלואורסצאין –  בדיקה שבה מזריקים חומר ניגוד לווריד ובודקים את זרימת הדם בכלי הדם של הרשתית, כדי לגלות דימומים, חסימות או דליפות.
• אולטרסאונד עיני (USG) – מבוצע כאשר קיימת עכירות במדיות העין המונעת מבט ישיר לרשתית, למשל בדימום בזגוגית.

שילוב של בדיקה קלינית והדמיות מתקדמות, מאפשר למומחה הרשתית לאבחן במדויק את הבעיה, לקבוע את דחיפות הטיפול ולהתאים את הגישה הטיפולית.